נוסח התפילות בבית הכנסת
מבואר בזוהר הקדוש (תיקוני הזוהר, תיקון יא דף כו ע''א) שיש היכל בשמי מרומים שאינו נפתח אלא בניגון, דהיינו על ידי שמנגנים בשירות ותשבחות להקב''ה. הוי אומר שתפילה בניגון בוקעת רקיעים ומתקבלת יותר ברצון.
וכתב מהר''ר חיים ויטאל בשער הכוונות (בקיצור): ואמנם, בעיקרי המנהגים עצמם, שיש הפרשים רבים ושינויים רבים בענין נוסח התפילות בעצמם בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטאלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה. הנה בענין הזה א''ל מורי (האר''י) ז''ל שיש ברקיע י''ב חלונות כנגד י''ב שבטים, וכל שבט ושבט עולה תפילתו דרך שער א' המיוחד לו. והנה אין ספק כי אם תפילות כל השבטים היו שוות לא היה צורך לי''ב חלונות ושערים, וכל שער יש לו דרך בפני עצמו. אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפילותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט, כי כפי שורש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפילתו. ולכן ראוי לכל אחד ואחד להחזיק במנהג סדר תפילתו כמנהג אבותיו, לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה, וכיון שאבותינו החזיקו במנהג הוא, אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו מנהג, ועתה בא לבטלו ואין תפילתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. ע''כ.
בבית כנסת הרמב''ם מקפידים מאוד על סדר התפילות והנוסח הספרדי כפי שנמסרו לנו ע''י חכמי ספרד וצפון אפריקה ובינהם רבי דוד אבודרהם, הרמ''ק, רבי יהודה עייאש, החיד''א, רבי יעקב רקח, רבי חיים פלאג'י, רבי משה כלפון הכהן, רבי שלום משאש, ועוד.
כל שעות התפילות והשיעורים בלוח הפעילויות.
כל הקהל - נשים, ילדים וגברים - מוזמנים להשתתף!
